אבחון קנדידה

פטריית הקנדידה שהינה פטריית שמר, נפוצה מאוד בגוף האדם. מומלץ לבצע אבחון קנדידה ולזהות את הזן הנכון, מתוך כמה עשרות זנים כשחלקם ידועים בעמידותם לטיפול תרופתי והקושי בטיפול בהם.

מערכת העיכול של האדם מאכסנת את פטריית הקנדידה והיא נמצאת שם אצל כלל האוכלוסייה אך לעתים פעילותה שם גוברת והיא עלולה לעורר סדרה של תסמינים במערכת העיכול ומחוצה לה כגון עצירות או שלשול, גזים מרובים ותפיחות הבטן, רצון לאכילת מתוק, עייפות קיצונית, שינויים במצב הרוח ועוד. בנוסף למעי, קנדידה יכולה להופיע גם במקומות אחרים במערכת העיכול כגון לשון (נפוץ אצל תינוקות או אנשים עם מערכת חיסונית ירודה), גרון וושט.

קנדידה עלולה להתפרץ גם במקומות אחרים בגוף. בעור – במיוחד במקומות כגון מפשעות, מתחת לשדיים אצל האישה (קנדידה אוהבת מקומות לחים וחמים), פטמות אצל אישה מניקה ועוד.

בנרתיק. דלקת בנרתיק על רקע פטריית הקנדידה היא נפוצה מאוד בקרב נשים בכל הגילאים ובמיוחד אצל נשים בגיל הפוריות. היא מייצרת תסמינים טורדניים כגון גרד, צריבה, כאבים ביחסי מין והפרשות חריגות, לעתים גבינתיות.

קנדידה עלולה גם להתפרץ במקומות בעייתיים במיוחד כגון מערכת השתן והנשימה אך זיהומים אילו מתרחשים לרוב רק אצל אנשים פגועי חיסון באופן משמעותי כגון חולי איידס וכו. והימצאות קנדידה במקומות אילו היא לא תופעה שמתרחשת במצבים הרגילים.

תהליך אבחון קנדידה

לרוב, אבחון הקנדידה הוא קליני. זאת אומרת שהוא מתבסס על היסטוריה רפואית, תסמינים ובדיקת רופא. חשוב להתייחס לא רק לאיבר "הנגוע" אלא למצב בריאותו הכללי של החולה, לאורח חייו ותזונתו ולהתייחס לגורמי הסיכון כגון סוכרת לא מאוזנת, הריון, טיפול הורמונלי (רלוונטי במיוחד לנשים הסובלות מקנדידה בנרתיק), נטילת אנטיביוטיקה רחבת טווח ובאופן ממושך (מחסלת את החיידקים הטובים במעי ובנרתיק וגורמת להתפרצות הקנדידה), מחלה כרונית הפוגעת במערכת החיסון, תזונה לא מאוזנת, פעילות לא סדירה של המעיים ועוד.

בתהליך האבחון חשוב לבצע בדיקות כלליות (כגון בדיקות דם שגרתיות או מוכוונות) היכולות לרמז על מצב בריאותו הכללי של החולה.

ניתן לשלוח בדיקת מעבדה לאבחון הקנדידה וסוגה. זה מבוצע לעתים כשמדובר בפטריה בנרתיק וניתן גם לשלוח דגימה ממקומות אחרים כגון עור או לשון אך יש לציין שקנדידה מתקשה לצמוח בתרבית ומשטח שלילי אינו שולל לחלוטין את הימצאותה של הקנדידה. בשל כך, רק לעתים הרופא אכן ישלח משטח ובחלק גדול מהמקרים יסתפק באבחון קליני.

אבחון קנדידה קליני

בדיקות קנדידה בצואה לרוב אינן מבוצעות היות והיא נמצאת במערכת העיכול של כלל האוכלוסייה ובדיקות אילו אינן תורמות לאבחונה. האבחון כאן, כאמור, הוא קליני. לאחר תהליך האבחון חשוב ליצור תכנית טיפול פרטנית לכל חולה. הטיפול יכול לכלול תרופות, שינוי אורח חיים ותזונה, הסדרת פעילות מעיים, מילוי חסרים תזונתיים, טיפול בקנדידה במערכת העיכול ועוד שיטות רבות ומגוונות.

במקרה של קנדידה בנרתיק ניתן לפנות לשיטות הטיפול הרפואי הייחודיות והמאוד יעילות כגון אוזון (OZONE) והיפרתרמיה (חימום גניקולוגי).