קנדידה בעור

קנדידה בעור – זיהום פטריה בעור

לא כל אדמומיות בעור או גירוי וגרד בעור האדם מעיד על הימצאות קנדידה. לרוב קנדידה בעור שהינה זיהום פטרייתי טורדני אשר גם פוגם בבריאות.  במקרים רבים אפשר לאבחן בוודאות רק לאחר בדיקה מעבדתית. צפיה בעין ומישוש אינם מספיקים לזיהוי ואבחון. לרוב כאשר מדובר בקנדידה על פני העור במקומות שונים בגוף מדובר על קנדידה אלביקנס ( albicans ). לעיתים אותה קנדידה גם מתפשטת אל הציפורניים ומתחילה לשגשג רק בזכות הלחות הקבועה בקרב מי שנועל נעליים סגורות רוב שעות היום. הלחות הינה אחד מתנאי המחייה שהיא זקוקה להם. גם זיהום בנרתיק והופעת הפטריה יכול להוסיף חשש כי זו קנדידה. הטיפול בקנדידה זו – בתנאי שאובחנה נכון – יכלול גם מתן תרופות וגם המנעות מסוגי מזון שונים כגון סוכר ושמרים, ואף דיאטה מורכבת ומותאמת אישית לכל מטופל. משך הריפוי תלוי בכמה גורמים כגון באיזה שלב נמצאת הקנדידה, רמת הסוכרים בגוף המטופל, סוג הקנדידה ומיהו המטופל עצמו ואורחות חייו. יכולת ההתמדה וההימנעות במשך כל הטיפול חשובה מאוד. המיגור של הקנדידה אמור להצליח אם המטופל נקט בכל ההנחיות. יש להקפיד גם על היגיינת העור ובכלל איזורים אינטימיים וקפלי עור כגון בין אצבעות הרגליים, או החלק הפנימי של הברך שם ישנו חיכוך מתמיד בעת הליכה יומיומית רגילה. כאמור היגיינה ירודה ושימוש קבוע באותם גרביים לדוגמה במשך תקופה ארוכה – יובילו להתפשטות הקנדידה. ישנם לא מעט חיילים צעירים אשר בסיום מסלול מתיש או קו כולל מארבים ארוכים בתנאי לחות – הסובלים מההתפשטות של הזיהום. גם בגדים צמודים שנוטים להתחכך בחלקי הגוף יחד עם פעילות קבועה במקומות לחים כגון בריכות דגיםאו במקומות דומים עם לחות גבוה – הם סביבה טובה ( במרכאות ) עבור שיגשוג קנדידה בעור.

הטיפול התרופתי לרוב הקונבנציונאלי הינו מתן משחות או קרם נגד פטריות וזיהומי עור. יש אשר מאמינים דווקא כי דווקא שימוש בתוספי מזון המופצים בחנויות טבע ובראיות השונות. תוספים שונים של פרוביוטיקה תיך כדי דיאטה מתאימה והימנעות מסוגי מזון ספציפיים – יועילו לחסל כליל קנדידה זו.

אחת מהן לדוגמה היא מיקונאזול = miconazole ( יש אשר מכירים אותה בשם דקטארין ) לטיפול באמצעות מריחה על הקנדידה. מיועדת לטיפול בזיהום קנדידה בנרתיק או בחלקי עור נגועים אחרים. בכל מקרה אין להשתמש בכל תרופה ללא התייעצות של מומחה או רופא.