טיפול תרופתי בקנדידה
ישנן מספר תרופות וצורות מתן המקובלות עבור טיפול בקנדידה. התרופות המקובלות לטיפול בקנדידה בנרתיק ניתנות לרוב בצורת נרות או קרם להחדרה, למשל קלוטרימזול (אגיסטן, קלוטרי ושמות מסחריים אחרים), מיקונזול ,אקונזול. ניתן גם להשתמש בכדורים (פלוקונזול Fluconazole , איטרקונזול Itraconazole , פלוקנול Flucanol) ובמקרים מסוימים ניתן לשלב בין שתי צורות הטיפול. תרופות אלו, בייחוד התרופות הניתנות דרך הפה, עלולות במקרים נדירים לפגוע בתפקוד הכבד אך לרוב, באנשים בריאים ובמינונים המקובלים, זה לא מתרחש.
טיפול תרופתי בנרתיק בלבד לרוב לא יפתור הבעיה לטווח רחוק היות ומתרחשת הדבקה עצמית ממערכת העיכול שם הקנדידה נמצאת אצל כלל האוכלוסייה. בשל כך רצוי לטפל בקנדידה גם במערכת העיכול. תרופה מקובלת לטיפול בקנדידה במערכת העיכול היא ניסטטין. תרופה זאת כמעט ואינה נספגת לכן אין לה השפעות סיסטמיות (על כלל המערכות) שליליות.
קנדידה עלולה להופיע גם במערכת העיכול העליונה – לשון, ושט. שם ניתן לטפל באותו הניסטטין (בצורת סירופ) או בג'ל דקטרין (מיקונזול).
קנדידה בעור מטופלת לרוב ע"י משחות וקרמים מקומיים שיכולים להכיל תרופות נוגדות פטרייה שונות כגון אלו שהוזכרו ואחרות ממשפחת האזולים ואחרים.
ישנן גם תרופות חזקות במיוחד ועם תופעות לואי רבות (כגון אמפוטריצין B, ווריקונזול ועוד) הניתנות לרוב במסגרת בית חולים למקרים קשים של פטרייה סיסטמית או באיברים בעייתיים (מערכת שתן, מערכת הנשימה ועוד), זיהומים שלרוב לא מתרחשים באוכלוסייה הבריאה אלא בפגועי חיסון מסיבות שונות.
טיפול תרופתי בשילוב רפואה משלימה : כדי לפתור את בעיית הקנדידה בצורה יעילה ולטווח ארוך, רצוי לעשות זאת באמצעות רופא הבקיא בתחום ורצוי גם לשמור על תזונה מתאימה ואורח חיים מתאים ולהימנע מגורמי הסיכון (כגון סוכרת לא מאוזנת, טיפול ממושך באנטיביוטיקה רחבת טווח, טיפולים הורמונליים ועוד) וניתן גם להיעזר בשיטות טיפול לא תרופתיות כגון היפרתרמיה (חימום גניקולוגי) לקנדידה בנרתיק ואוזון.